אודות

 
שם : ירין הנו

תאריך לידה : 25/12/1998

כתובת : ג'וליס 

דוא"ל : yareenhe@gmail.com

עיסוק : תלמידה 

קצת עלי : בת 14 , תלמידה בכיתה ט' בבית ספר מקיף בג'ולס , אופטימית , חרוצה , אוהבת מתמטיקה ואוהבת חיות. 

חיות המחמד

חיות מחמד 

 או "חיות שעשועים" הם בעלי חיים המגודלים על ידי האדם שלא לשם תועלת של רווח כלכלי או עזר בעבודה, אלא בשל יופיים או על מנת לספק חברה, ושהגדרתם כ"חיות מחמד" מקובלת בחברה.
חלק מן המינים בויתו על ידי האדם (כדוגמת הכלב או החתול), וחלק לא בויותו או אף ניצודים מן הבר (במקרים כאלה מקובל לגדלם בכלוב). לעתים בויתו חיות המחמד לצורך מסוים (עבודה, שירות או חקלאות), וברבות הזמן השתנה ייעודן לספק חברה או נוי ופחות לצורך שלשמו בויתו (כדוגמת הכלב או הסוס). חיות המחמד הנפוצות ביותר הם יונקים, ציפורים ודגים, אך גם זוחלים כמו נחשים ואיגואנות נפוצות כחיות מחמד. שני המינים הפופולריים ביותר בתור חיות מחמד הם הכלב והחתול.

מיני חיות המחמד (הנפוצות)

• יונקים: כלבים, חתולים, סוסים, חמוסים .
• עופות: תוכים, ציפורי שיר, יונים ותרנגולות .
• דגים : דגי נוי מגוונים,דגי זהב .
• זוחלים : איגואנות, נחשים, לטאות, צבים .
•  דו-חיים : צפרדעים, קרפדות, סלמנדרות .
• חרקים : עכבישים, זחלים, פרפרים, קיני נמלים ועוד.

יונקים ימיים

התפתחות

תחש המשכן

מאחר שהקבוצות השונות של היונקים הימיים התפתחו מאבות קדמונים שונים מדובר באבולוציה מתכנסת. היונקים הימיים הם דוגמה לקבוצת בעלי חיים שביצעה מעבר קיצוני מסביבת חיים אחת לאחרת. מעבר קיצוני מסוג זה, המעבר מהיבשה לים הוא נדיר למדי במהלך האבולוציה. המעבר חזרה מהיבשה למים הוא יחסית נפוץ מבין המעברים הקיצוניים. מעבר זה בוצע מספר פעמים על ידי הזוחלים, צבים ותנינים ועל ידי העופות (פינגווינים) והיונקים הימיים, בעיקר הלוויתנים והתחשאים שבשום שלב מחייהם אינם עולים ליבשה. זהו מעבר מעניין משום שהאבולוציה אינה הפיכה והיה עליהם למצוא פתרונות להתאים את עצמם מחדש לחיים בסביבה ימית. החזרה למים של היונק, שהוא קבוצה עילאית הכריחה אותו לעבור שינויים. הן שינויים במערכות הגוף והן שינויים התנהגותיים.

ההבדלים העיקריים בין היונקים הימיים לבעלי חיים ימיים אחרים:

• היונקים הימיים נושמים אוויר באמצעות ריאות בעוד שבעלי חיים ימיים אחרים משיגים את החמצן לנשימה מהמים (כמו זימים למשל).
• ליונקים ימיים שיער, ללווייתנים יש מעט מאוד שיער או שהם חסרי שיער אך בדרך כלל מספר זיפים מועט שנותר סביב הראש או הפה. לכל הטורפים מעטה פרווה או שיער, זהו שיער מאוד עבה החשוב לשמירת חום הגוף אצל הלוטרות ודובי הקוטב יותר מאשר בכלבי הים או אריות הים. שכבת שיער עבה הינה חיסרון ליונק ימי השוחה במים, היא גורמת להתנגדות בזמן השחייה ובכך מאטה את בעל החיים בזמן השחייה.
• ליונקים ימיים שכבת שומן עבה מבודדת ומונעת מהם לאבד חום. יוצאי דופן הם דבי הקוטב ולוטרת הים, שני אלה נעזרים בפרוותם העבה ובהתנהגות כדי להימנע מהיפותרמיה.
• יונקים ימיים ממליטים ולדות חיים. רוב היונקים הימיים ממליטים ולד אחד בהמלטה ואינם מסוגלים להמליט תאומים או שגר שלם.
• יונקים ימיים ניזונים בחלב בתחילת חייהם. טיפול האם חשוב ביותר לשרידותו של הצאצא הזקוק להתפתחותה של שכבת השומן המבודדת. החלב מקורו מבלוטות חלב ומכיל כ 40-50% שומן, שומן החיוני להתפתחותה של שכבת השומן בוולד.
• בניגוד לבעלי חיים ימיים אחרים היונקים הימיים שומרים על טמפרטורת גוף גבוהה מסביבתם.

שכבת השומן העבה, הפרווה העבה, בועות אוויר בין העור למים, החלפת זרם נגדי והתנהגות כמו יציאה אל פני הים או אל היבשה הן התאמות חיוניות של היונקים הימיים על מנת לשמור על חום גופם.


(ויקיפידיה)

בעלי חיים בשירות כוחות הביטחון

במהלך ההיסטוריה בעלי חיים שימשו את האדם לצורכי מלחמה ולוגיסטיקה צבאית. בני האדם ניצלו את תכונותיהם המיוחדות של החיות על מנת לבצע דברים שלאדם קשה לבצעם.
בעלי חיים שימשו את האדם בתור בהמות משא ורכיבה החל מהאלף ה-4 לפנה"ס בשומר. בהמות אלו משכו את מרכבותיהם של השומרים.
סוסים היו הבהמות העיקריות שמשכו את המרכבות של העולם העתיק. לאחר מכן, היו הסוסים בהמת הרכיבה העיקרית של העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה. פרשים רכבו אמנם גם על בהמות אחרות כגון גמלים, אך בשל מזגם הנוח, מהירותם הרבה ואומץ לבם, היו הסוסים לבהמת הרכיבה המועדפת על הפרשים.
גם היום יש שימוש בסוסים בכוחות הביטחון, בעיקר למטרות סיור וכן לשליטה בקהל.

חיות מדבריים

איך בעלי חיים שורדים במדבר

בעלי חיים שחיים במדבר גם הם יש להם תנאים לחיות בצורה הנוחה והמתאימה ביותר לוארך חייהם .

למשל :

• ממדי גופם קטן יותר משל חיות מאזורים אחרים.
• צבי המדבר מטיל חומצת שתן, בדומה לעופות ולזוחלים, וחוסך כך במים.
• יונקים מדבריים מסוימים פיתחו אפרכסות רחבות במיוחד, כך ששטח הפנים שלהן גדול ומאפשר ליונק לסלק חום מגופו ביתר יעילות. דוגמאות: פנק, קיפוד וארנבת.
• סנאי מדברי אפריקאי מצל על גופו באמצעות זנבו הרחב.
• צבע גופם בהיר יותר, שכן ככל שהצבע בהיר יותר הוא קולט פחות חום שמש. צבע בהיר גם משמש להסוואה.
• התנהגות: הם צדים בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות, נוטים לחפש צל בצהריים. עיקרון זה נכון בעיקר לזוחלים.
• ישנם מני חיות מדבר עם התאמות ייחודיות.

*שני המינים המפורסמים הם הגמל החד דבשתי והגמל הדו דבשתי.

זכויות בעלי החיים

אילו זכויות, לאילו בעלי-חיים

לול תרנגולות במשק מתועש המורכב מכלובי סוללה. בשל צפיפות הכלובים התרנגולות אינן יכולות לפרוש כנפיהן.

התנועה לזכויות בעלי-החיים לא קוראת ליחס זהה בין בני אדם לבין בעלי-חיים אחרים, אלא להפעלת מידה שווה של התחשבות כלפיהם, בהתאם לצרכיהם.
לבעלי-חיים שונים יש צרכים שונים, לכן יישום בפועל של רעיון השוויון שונה מבעל-חיים אחד לבעל-חיים אחר, גם כשמדובר בבני אדם. לדוגמה, תינוקות אינם מקבלים זכות הצבעה, מכיוון שאינם מפותחים וחכמים דיים. בדומה לכך, התנועה לזכויות בעלי-החיים אינה מבקשת לתת לבעלי-חיים זכויות זהות לזכויות של בני אדם (כמו זכות הצבעה), אלא להתחשב בהם באופן שווה, בהתאם לצרכיהם השונים.
מכיוון שעניינה העיקרי של התנועה לזכויות בעלי-חיים הוא במניעת סבל, הקריטריון הראשי שייבחן כתנאי להכרה בזכויות, הוא יכולתו של ייצור לחוש סבל.
כשמדובר ביצורים בעלי חוליות, בעלי מערכת עצבים מרכזית מפותחת, אין ספק רב בקשר ליכולתם לחוש כאב. עם זאת, לגבי יצורים חסרי חוליות, שלהם אין מערכת עצבים מרכזית - כגון חרקים או רכיכות, קיים ספק רב אם אכן יש להם יכולת חישת כאב, והדעה הרווחת כיום במחקר הביולוגי היא שרובם חסרי יכולת לחוש כאב.
מנגד, גם יצורים חסרי חוליות מסוימים, כגון תמנונים או סרטנים, גילו סימנים שמעידים על יכולת חישת כאב ואף על אינטליגנציה מפותחת, וקשה למתוח קו ברור המבדיל בין יצורים בעלי יכולת חישת כאב ליצורים שחסרים יכולת זו.



(ויקיפדיה)

תמונות של חיות שנכחדו

גורמי סיכון

• בעלי חיים יחידאים נמצאים בסיכון מוגבר (גם כשהם לא בסכנת הכחדה) כי הם עלולים לסרב להזדווג.
• ציד - ככל שיותר אנשים צדים הסיכון עולה.
• הקמת יישוב באזור המחייה.
• מגפה - מחלה מדבקת וקטלנית מאוד שגורמת לסיכון.
• זיהום אזור המחייה.
• גם סדרני הכחדה יכולים לגרום לסיכון.
• העלמות של המזון.

(ויקיפידיה)

בעלי חיים בסכנת הכחדה

בעלי חיים בסכנת הכחדה

 הם בעלי חיים שעתידם נמצא באיום קיומי ממשי כאשר הכוונה היא למין כולו ולא רק לאוכלוסיות שונות שלו.
 לדוגמה, אם הנשר המקראי יעלם מנופה של ישראל הוא לא ייכחד משום שיש רבבות כמותו בעולם ולכן אי אפשר לומר שהנשר בישראל נמצא בסכנה.
המינוח הנכון לצמצום אוכלוסיות הוא סכנת התמעטות אך כאשר כל אוכלוסיות המין מצויות בסכנת התמעטות, הרי שהמין כולו נמצא בסכנת הכחדה.
 המינוח סכנת הכחדה מתאים רק ליצורים שאוכלוסייתם מידלדלת מיום ליום או שהידלדלה מאוד ועתה היא בכמות קבועה שאינה גדלה ויש סכנה כי כשיתחיל שלב דלדול נוסף כמו התפשטות מגפה, המין לא ישרוד.
 ישנם מינים שככל הנראה, תמיד קיימו אוכלוסיות זעירות, דוגמת הפרס, שלעתים מופיע בארץ ולעתים נעלם ולא רק בישראל. הפרס, למרות אוכלוסייתו הדלילה אינו נמצא בסכנת הכחדה או התמעטות.

(ויקפידיה)