זכויות בעלי החיים

אילו זכויות, לאילו בעלי-חיים

לול תרנגולות במשק מתועש המורכב מכלובי סוללה. בשל צפיפות הכלובים התרנגולות אינן יכולות לפרוש כנפיהן.

התנועה לזכויות בעלי-החיים לא קוראת ליחס זהה בין בני אדם לבין בעלי-חיים אחרים, אלא להפעלת מידה שווה של התחשבות כלפיהם, בהתאם לצרכיהם.
לבעלי-חיים שונים יש צרכים שונים, לכן יישום בפועל של רעיון השוויון שונה מבעל-חיים אחד לבעל-חיים אחר, גם כשמדובר בבני אדם. לדוגמה, תינוקות אינם מקבלים זכות הצבעה, מכיוון שאינם מפותחים וחכמים דיים. בדומה לכך, התנועה לזכויות בעלי-החיים אינה מבקשת לתת לבעלי-חיים זכויות זהות לזכויות של בני אדם (כמו זכות הצבעה), אלא להתחשב בהם באופן שווה, בהתאם לצרכיהם השונים.
מכיוון שעניינה העיקרי של התנועה לזכויות בעלי-חיים הוא במניעת סבל, הקריטריון הראשי שייבחן כתנאי להכרה בזכויות, הוא יכולתו של ייצור לחוש סבל.
כשמדובר ביצורים בעלי חוליות, בעלי מערכת עצבים מרכזית מפותחת, אין ספק רב בקשר ליכולתם לחוש כאב. עם זאת, לגבי יצורים חסרי חוליות, שלהם אין מערכת עצבים מרכזית - כגון חרקים או רכיכות, קיים ספק רב אם אכן יש להם יכולת חישת כאב, והדעה הרווחת כיום במחקר הביולוגי היא שרובם חסרי יכולת לחוש כאב.
מנגד, גם יצורים חסרי חוליות מסוימים, כגון תמנונים או סרטנים, גילו סימנים שמעידים על יכולת חישת כאב ואף על אינטליגנציה מפותחת, וקשה למתוח קו ברור המבדיל בין יצורים בעלי יכולת חישת כאב ליצורים שחסרים יכולת זו.



(ויקיפדיה)