יונקים ימיים

התפתחות

תחש המשכן

מאחר שהקבוצות השונות של היונקים הימיים התפתחו מאבות קדמונים שונים מדובר באבולוציה מתכנסת. היונקים הימיים הם דוגמה לקבוצת בעלי חיים שביצעה מעבר קיצוני מסביבת חיים אחת לאחרת. מעבר קיצוני מסוג זה, המעבר מהיבשה לים הוא נדיר למדי במהלך האבולוציה. המעבר חזרה מהיבשה למים הוא יחסית נפוץ מבין המעברים הקיצוניים. מעבר זה בוצע מספר פעמים על ידי הזוחלים, צבים ותנינים ועל ידי העופות (פינגווינים) והיונקים הימיים, בעיקר הלוויתנים והתחשאים שבשום שלב מחייהם אינם עולים ליבשה. זהו מעבר מעניין משום שהאבולוציה אינה הפיכה והיה עליהם למצוא פתרונות להתאים את עצמם מחדש לחיים בסביבה ימית. החזרה למים של היונק, שהוא קבוצה עילאית הכריחה אותו לעבור שינויים. הן שינויים במערכות הגוף והן שינויים התנהגותיים.

ההבדלים העיקריים בין היונקים הימיים לבעלי חיים ימיים אחרים:

• היונקים הימיים נושמים אוויר באמצעות ריאות בעוד שבעלי חיים ימיים אחרים משיגים את החמצן לנשימה מהמים (כמו זימים למשל).
• ליונקים ימיים שיער, ללווייתנים יש מעט מאוד שיער או שהם חסרי שיער אך בדרך כלל מספר זיפים מועט שנותר סביב הראש או הפה. לכל הטורפים מעטה פרווה או שיער, זהו שיער מאוד עבה החשוב לשמירת חום הגוף אצל הלוטרות ודובי הקוטב יותר מאשר בכלבי הים או אריות הים. שכבת שיער עבה הינה חיסרון ליונק ימי השוחה במים, היא גורמת להתנגדות בזמן השחייה ובכך מאטה את בעל החיים בזמן השחייה.
• ליונקים ימיים שכבת שומן עבה מבודדת ומונעת מהם לאבד חום. יוצאי דופן הם דבי הקוטב ולוטרת הים, שני אלה נעזרים בפרוותם העבה ובהתנהגות כדי להימנע מהיפותרמיה.
• יונקים ימיים ממליטים ולדות חיים. רוב היונקים הימיים ממליטים ולד אחד בהמלטה ואינם מסוגלים להמליט תאומים או שגר שלם.
• יונקים ימיים ניזונים בחלב בתחילת חייהם. טיפול האם חשוב ביותר לשרידותו של הצאצא הזקוק להתפתחותה של שכבת השומן המבודדת. החלב מקורו מבלוטות חלב ומכיל כ 40-50% שומן, שומן החיוני להתפתחותה של שכבת השומן בוולד.
• בניגוד לבעלי חיים ימיים אחרים היונקים הימיים שומרים על טמפרטורת גוף גבוהה מסביבתם.

שכבת השומן העבה, הפרווה העבה, בועות אוויר בין העור למים, החלפת זרם נגדי והתנהגות כמו יציאה אל פני הים או אל היבשה הן התאמות חיוניות של היונקים הימיים על מנת לשמור על חום גופם.


(ויקיפידיה)